|
אדם שסובל ממחלת מנייר יקבל המלצה להפחית את כמות המלח. כמו כן יטופל בתרופות משתנות. חשוב לציין שהטיפול הרפואי במחלה מורכב, אך לצורך הבנת ההגיון העומד מאחורי הטיפול, יוצגו הדברים באופן פשוט
למאמר המלא...
|
|
לפני ובמהלך המשחקים הגיעו תלונות רבות מצד השחקנים, המאמנים וצופים רבים שסובלים מרעש הוובוזלה ועורכי הערוצים ששידרו את המשחקים אף נאלצו להשתמש בתוכנות לעיבוד אותות קול על מנת להוריד את רעש הרקע המטריד של חצוצרות הפלסטיק הרועשות.
למאמר המלא...
|
|
אצל חולים הסובלים ממחלת מנייר ניצפתה הצטברות נוזלים באוזן הפנימית. מחקר ניסיוני הראה שניקוז נוזלים באמצעות ניתוח לא שיפר את הפרוגנוזה (הערכת סיכויי ההחלמה) אצל חולים אלה. גישה שמרנית לטיפול במקרה של חשד לבצקת באוזן הפנימית מוצדקת כיוון שאין לה תופעות לוואי.
למאמר המלא...
|
|
ניתן לסווג טינטון בדרכים רבות. לחלק מהכותרות שבהמשך הכתבה ישנה משמעות מעשית, מבחינת התוכנית הטיפולית, וחלקן נועדו לתאר את המצב הרפואי בלבד. במאמר קצר שלפנינו ננסה לסקור את הדרכים החשובות ביותר לסיווג הטינטון (טיניטוס בלעז).
למאמר המלא...
|
|
לעיתים גם עובדים וותיקים שנחשבו למסורים ובעלי תפוקה גבוהה עלולים להגיע לנקודה בה הם מפוטרים או מסווגים על ידי המעסיק כעובדים הנמצאים "צעד אחד לפני פיטורין". אחת הסיבות לכך יכולה להיות ירידה משמעותית בתפקוד המקצועי עקב טיניטוס (רעשים באוזניים או בראש) או סחרחורת קשים.
למאמר המלא...
|
|
במשך אלפי שנים אימצו בני האדם בעלי חיים שונים כבני לוויה. כלבים, חתולים, סוסים ובעלי חיים נוספים הפכו לחבריהם הנאמנים של בני האדם בתרבויות רבות. כיום ישנה ספרות רבה העוסקת בתרפיה באמצעות בעלי חיים ונעשה בה שימוש נרחב ככלי עזר לצד טיפולים אחרים בשל האפקט המרגיע שיש לבעלי חיים על האדם.
השאלה עליה ננסה לענות במאמר היא: האם תרפיה באמצעות בעלי חיים יכולה להקל על הסימפטומים אצל חולים הסובלים מטיניטוס, סחרחורת או מחלת מנייר?
למאמר המלא...
|
|
מכשיר ה"טטרקס" של פרופ' ראובן כהן רז המשמש לבדיקת יציבה (פוסטורוגרפיה) פורץ אל השוק הבינלאומי, ומיועד לשפר את האיבחון אצל חולים עם מחלות אורתופדיות, הפרעות בשווי משקל והפרעה בחילוף חומרים. האם שימוש ב"טטרקס" יכול היה למנוע את האסון בו נהרג סרן אסף רמון ז"ל? אילו שימושים עתידיים יכולים להיות לבדיקת היציבה? האם יש טיפול יעיל לסחרחורת? על שאלות אלה ואחרות יענה פרופ' ראובן כהן רז בכתבה שלפנינו.
למאמר המלא...
|
|
הצייר ההולנדי הנודע וינסנט וילם ואן גוך (1853-1890) חתך חלק מאוזנו, צייר דיוקן עצמי עם התחבושת וזמן קצר לאחר מכן ירה בעצמו בחזהו ונפצע אנושות. מילותיו האחרונות לפני מותו, כשאחיו תיאו לצידו, היו "העצבות תימשך לנצח". לא נותר תיעוד שיאפשר לנו להבין ישירות מהו מקור הייסורים שעבר ואן גוך, אולם חוקרים שעוסקים בהיסטוריה של הרפואה העלו השערה שמתאימה להתנהגותו לפני מותו, לפיה הצייר הגאון סבל מטינטון (רעשים או ציפצופים באוזניים) שאת מקורו ייחס בטעות לאוזן.
למאמר המלא...
|
|
מחלת מנייר מאופיינת על ידי טיניטוס, סחרחורת, ירידה בשמיעה, תחושת אטימות באוזניים והעדר מחלה אחרת שיכולה להסביר את תלונות החולה. המחלה היא אירוע מתמשך עם תקופות סוערות וקשות שבהן ישנם התקפי סחרחורת, ותקופות שקטות לחלוטין או רגיעה יחסית בסימפטומים. אחת ההמלצות הטיפוליות בתקופה הקשה היא הפחתת כמות המלח במזון. השאלה היא מה מידת ההפחתה הרצויה, ועד כמה ניתן לצפות שזה יעזור?
למאמר המלא...
|
|
המאפיין המשותף לחולים הסובלים מטינטון (רעשים או צפצופים באוזניים), סחרחורת או מחלת מנייר הוא "המראה הבריא". באופן פרדוכסלי, רבים מהחולים הללו מקנאים בחולים אחרים שיכולים להראות לסובבים אותם פגיעה נראית לעין. כגון: פצע מדמם, צילום רנטגן המצביע על שבר או תרשים א.ק.ג. לא תקין. מצב זה, שבו החולה מדווח על סבל קשה אשר אינו גלוי לעין ואינו מובן לסובבים אותו, מעורר אצלו דחק (סטרס).
למאמר המלא...
|